Daf 56b
אָמַרְתִּי לוֹ: כְּלוּם אַתָּה בָּקִי בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל? אָמַר לִי: הֵן. כָּךְ אָמַר לִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. הֱוֵי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל גְּמִיר לַהּ!
Rachi (non traduit)
אמרתי לו. לר' מאיר כלום בקי אתה בר' יהושע בן ממל אמר לי הן ואמר לי משום ר' יהושע כל טומאה כו':
אָמַר לִי: מָה זֶה עֲקִיבָא?! אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחוֹמֶר. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ: הֲלָכָה.
Rachi (non traduit)
אין דנין כאן מק''ו. ובגמ' מפרש (מאי קאמר:
אין דנין כאן ק''ו). לפי שאין דנין קל וחומר מהלכה:
Tossefoth (non traduit)
[אלא] כן [אמרו] הלכה. בגמ' מפרש דעצם כשעורה הלכה ואין דנין ק''ו מהלכה:
מַתְנִי' אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל — הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ, רְבִיעִית דָּם, שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל — אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ?
Rachi (non traduit)
מתני' רביעית דם שהיא מטמאה כו' אינו דין שהנזיר מגלח על מגעה ועל משאה. וה''ה דהוה ליה למימר על אהילות דלרבי עקיבא אית ליה האי סברא אלא משום דלגבי שעורה דקמייתי ליה מיניה מקל וחומר לא מצי אמר על אהילות לא אמר נמי גבי רביעית דם:
Tossefoth (non traduit)
אמר ר''ע דנתי לפני ר' אליעזר כו'. אמר לי מה זו (ר') עקיבא אין דנין כאן ק''ו ולא פירש לו טעמיה וטעמא דר' אליעזר שאין דנין ק''ו מהלכה (זו):
וְאִילּוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לָא קָחָשֵׁיב. שְׁמַע מִינַּהּ.
Rachi (non traduit)
ואילו יהושע וכלב. דהוו מציעאי לא קחשיב אלמא דקמאי ובתראי אמרי' ומציעאי לא אמרינן ומן הנביאים ואילך קחשיב כולהו כחדא מפני שהיו מבית שני ואילך:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר: כָּךְ מְקּוּבְּלַנִי מֵרַבִּי מְיָאשָׁא שֶׁקִּיבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים: הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת וְחַרְדָּל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Rachi (non traduit)
ה''ג הזורע את שדהו שני מיני חטין אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת דהואיל ובשדה אחת זרען אע''פ שהן שני מינים הואיל ושניהם מין חטין אינו חייב אלא פאה אחת אלא א''כ שם דעתו לחלקן ולעשות מהן שתי גרנות ואית ספרים דכתיב בהו הזורע שבת וחרדל אני''ס בלע''ז ותו לא ואנן לא גרסינן לה:
Tossefoth (non traduit)
שקיבל מן הזוגות. הלל ושמאי והם קיבלו משמעיה ואבטליון ומיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח שקיבלו מן הנביאים חגי זכריה ומלאכי שקבלו הלכה למשה מסיני בזורע שבת וחרדל (וכו') בשנים וג' מקומות שחייב בפאה מכל אחד ואחד כך גירסת הספרים ולא גרסינן ליה דהך משנה שנויה במסכת פאה (פ''ג מ''ב) גבי מחלוקת דר' עקיבא [במנמר] שדהו ושייר קלחים לחים ר''ע אומר פאה מכל א' ואחד וחכמים אומרים מאחד על הכל ומודים חכמים בזורע שבת כו' והכי גרסינן בפ''ב דפאה (מ''ה) הזורע שדהו ב' מיני חטין פי' שחמתית ולבנה [עשאן] גורן אחד נותן פאה אחת ב' גרנות ב' פאות מעשה שזרע ר''ש איש המצפה ובא לפני ר''ג ועלו ללשכת הגזית ושאלו לנחום הלכה ואמר כך מקובלני מר' מיאשא כו' שני מיני חטין עשאן גורן אחד נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות ואילו יהושע וכלב האמצעים לא קחשיב:
אָמְרוּ, שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל שְׁמַעְתְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּבֵי תְּלָתָא, קַדְמָאֵי וּבָתְרָאֵי — אָמְרִינַן, מְצִיעָאֵי — לָא אָמְרִינַן.
Rachi (non traduit)
אמרו ש''מ כל שמעתתא דמתאמרא בבי תלתא. דשלישי שמע משני ושני מראשון דהאי מאן דבעי למימר להאי מילתא לא מצטרכא למימר אלא קמאי ובתראי ומציעאי לא כדתנן במתני' ר' אליעזר ור' יהושע ולא קחשיב ר' יהושע בן ממל בהדייהו:
Tossefoth (non traduit)
ש''מ מילתא דמיתאמרא [בבי תלתא] קדמאי ובתראי אמר מיצעי לא אמר. ה''נ ר' יהושע בן חנניה אמר לר' יהושע בן ממל ור' יהושע בן ממל לר''א ורבי שסידר המשנה הזכיר רבי אליעזר שהיה אחרון ורבי יהושע בן חנניה שהוא הראשון ורבי יהושע בן ממל שהוא האמצעי לא חש להזכירו:
גְּמָ' וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גְּמַר לַהּ? וְהָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל גְּמַר לָהּ. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְעַרְדַּסְקִיָּא, מָצָאתִי אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פֵּתֶר רֹאשׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר בַּהֲלָכָה: כָּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: אַל תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִשֶּׁרֶץ.
Rachi (non traduit)
בן פתר ראש. כך שמו:
לערדסקיא. שם מקום:
גמ' ור' אליעזר מר' יהושע. סתמא דהיינו ר' יהושע בן חנניה הא גמר לה והא מר' יהושע בן ממל כו':
Tossefoth (non traduit)
דתניא אמר ר' אליעזר כשהלכתי לערדסקיא מצאתי ר' יהושע בן פתר ראש. כך שם אביו שהיה יושב ודן לפני ר''מ כל טומאת מת כו' אמר לו [כלום] אתה בקי בר' יהושע בן ממל אמר [לי] הן כך א''ר יהושע בן ממל כל זה מדברי ר' אליעזר אלמא מרבי יהושע בן ממל גמיר ליה:
ורבי אליעזר משום ר' יהושע. סתם שהוא רבי יהושע בן חנניה גמיר לה והא משום ר' יהושע בן ממל גמר לה:
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: לֹא תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ.
Rachi (non traduit)
מתני' לא תהא זו קלה מן השרץ. ומה על טומאת השרץ שאין הנזיר מטמא כלום חייבין עליו משום ביאת מקדש על טומאה מן המת שהוא טעון הזאה ג' וז' אינו דין שיהו חייבין עליה משום ביאת מקדש ואף ע''פ שאין הנזיר מגלח עליה:
Tossefoth (non traduit)
לא תהא זו קלה מן השרץ. דכתיב ביה בהדיא דחייבין עליה על ביאת מקדש:
מַתְנִי' אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.
Tossefoth (non traduit)
רבי אליעזר אמר משום ר' יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין על ביאת מקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה. כגון גולל ודופק ואהל רובע עצמות וכלים הנוגעים במת:
אֶלָּא לָאו בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, וְקָתָנֵי שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אַלְמָא לָא סָלְקִין לֵיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ.
Rachi (non traduit)
שמע מינה. דמהא תיובתא ש''מ וא''ת לוקמה בנזירות חמשים יום כדלעיל הא לא אפשר דהא קתני לה דומיא דימי טומאה דמה להלן פסיקא לן דאין עולין אף כאן אין עולין:
Tossefoth (non traduit)
אלא לאו בנזירות מרובה. שהיה לו למנות יותר משלשים יום כשנצטרע וכי גילח לצרעתו יש לו עדיין למנות שלשים יום ואי ס''ד דאמרינן ימי צרעתו יעלו לו מן המנין הרי יש לו עדיין גידול שיער שלשים יום כעין מילתא דרב חסדא ממש וקאמר תנא קמא דלא סלקי ליה וקשה לרב חסדא:
קָתָנֵי מִיהַת: לָא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָה שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ. בְּמַאי? אִילֵימָא בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת, הָא בָּעִינַן גִּידּוּל שֵׂעָר.
Rachi (non traduit)
קתני מיהת לא אם אמרת כו' תאמר בימי חלוטו. שאין מבטל בהן את הקודמין במאי אילימא בנזירות מועטת והא בעינן גידל שיער אלא לאו בנזירות מרובה וקתני שאין עולין לו מן המנין וקשיא לרב חסדא:
Tossefoth (non traduit)
אילימא בנזירות מועטת. כלומר שאין לו למנות רק שלשים יום משהתחיל צרעתו עד סוף ימי נזירות והא בעי גידול שיער והיכי בעי למימר דימי חלוטו יעלו לו מן המנין לנזירותו דקתני תאמר בימי חלוטו אין מבטל בהו הקודמין ולכך יעלו והא ביום דבתחילת צרעתו לא היה לו למנות אלא שלשים יום ונתרפא וגלח בתר גילוחו צריך לחזור ולמנות שלשים יום דבבציר משלשים יום לא הוי גידול שיער:
מִכָּאן אָמְרוּ: יְמֵי סְפָרוֹ וִימֵי גְמָרוֹ — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְהֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע — הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ.
Rachi (non traduit)
אבל ימי הזב כו'. שאינם טעונין תגלחת ועוד לא נטמאו בטומאת מת הרי אלו עולין לו מן המנין:
ימי הסגרו. אלו ימים שהוא מוסגר קודם שמוחלט פעמים י''ד יום ונטהר בתוך ימי הסגר שהן עולין לו אותן ימים:
גמרו. היינו ימי חלוטו:
Tossefoth (non traduit)
אבל ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע. אחרי שאין טעונין תגלחת הרי אלו עולין:
שכן טעון תגלחת והוו כעין ימי טומאתו:
ימי ספרו. לאחר שנתרפא שהוא מגלח כל שערו ומונה (כל) שבעה ימים וחוזר ומגלח ואז הוא נטהר לגמרי מנין שאותן שבעה אין עולין לו מן המנין וקצת קשה דתיתי בק''ו מנזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת טהרה:
אָמַרְתָּ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁכֵּן חִלּוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִין. תֹּאמַר בִּימֵי הֶסְגֵּרוֹ, שֶׁאֵין טָעוּן תִּגְלַחַת, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן, לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לַמִּנְיָן.
יָכוֹל אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ כֵּן? וְהַדִּין נוֹתֵן: חָלוּט מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. אִם לָמַדְתָּ לִימֵי חִלּוּטוֹ שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
מָה יְמֵי חִלּוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת — אַף יְמֵי סְפָרוֹ. וּמָה יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי סְפָרוֹ.
Rachi (non traduit)
מה ימי חלוטו טעון תגלחת. וצפורין כדמפרש בהו קרא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source